הפרשה רובה ככולה עוסקת בבגדי הכהנים על פרטיהם ועניינם, את סוגית הכלים סיימנו בפרשה הקודמת, ופתאום כאילו במנותק מההקשר צץ ועולה לו מזבח הזהב "הנעלם" בסוף הפרשה.
למה? מדוע זה מופיע מזבח הזהב כאן? מדוע נותק משאר חבריו הכלים? מדוע אינו מופיע על פי סדר חשיבות ומיקום הכלים?
נראה כי התשובה נעוצה במשפט החותם את פרשת תצוה: "וכיפר אהרון על קרנותיו...קודש קודשים הוא לה' " במובן מסוים מזבח הזהב שייך לקודש הקודשים, אומנם הימצאותו בקודש, אך תפקידו יעודו, ושימושו שייכים לקדוש ביותר, להקטרת הקטורת המהווה תמצית של כלל ישראל.
לא בכדי מיקומו במרכז, הוא אינו בצפון, כשולחן, וכן לא בדרום, כמנורה, אלא משוך קמעא מהם ומצוי ביניהם בקו ישר לארון! (ניתן לראות בציור לקמן את המנורה משמאל, את השולחן מימין ומזבח הזהב ביניהם ולפניהם)
התורה מלמדת אותנו מהם אורחות חיים ראויים אדם צריך לפעול מתוך קדושה, יכול וצריך לפעול גם בחול מקום הציבור והכלל כל זאת בתנאי שזוכר לחזור פנימה אל הקודש וכי הכל עולה ומוקטר למען שמו.